24.1 C
Ness Ziona
יום חמישי, מאי 26, 2022

אגדת היפהופ שלא ברא השטן בתיאטרון תמונע-המלצה מאת כתב התרבות ומבקר התיאטרון שלנו, צח אוריין-אוראץ'

חובה לקרוא

כדי להבין טוב יותר את הכתבה הבאה, צריך לפתוח ולבאר בתמציתיות (בעבור מי שזקוק לכך) כמה מושגי יסוד בכל הקשור בראפ ובתרבות ומוזיקת היפ הופ שהניצנים שלה התפתחו כנראה בשכונות הדרומיות ברובע ברונקס האלים של שנות השבעים בניו יורק. 

אחד המונחים הכרוכים בסצנת ההיפ הופ הוא קרב ה-MMA – , תחרות העלבות מילולית, או הראפ-באטל, בין שני מתמודדים, שחבורה שלמה של חברים בכנופיה מתייצבת מאחורי כל מתמודד, עד שהאגו של אחד מהם שפוך לגמרי על הרצפה.

הבאטל-ראפ הזה חצה ממזמן את האוקיינוס ונחת גם אצלנו, בינתיים ליודעי דבר בלבד, ומה שקורה שם זה הכי לא פוליטיקלי-קורקט. אם כינויים כמו מאדרפאקה או ביץ' לא פוגעים בכם, תבואו פעם לליגת "דיבור נגוע" ותבינו לבד.

את הקונספט ואת הלשון החדה הזו לקחו תומר אברהם והבמאי מולי שולמן ויצרו מחזה פרינג' מוסיקלי חדש ומסקרן, "שמואל, אגדת היפהופ שלא ברא השטן", המועלה בתיאטרון תמונע.

סיפור המסגרת: יוני (נטע וינר, סולן להקת הראפ סיסטם עאלי) מתאבד ומגיע לגיהינום ושם הוא פוגש את הדייר האולטימטיבי של המקום, אדולף היטלר (יפתח אופיר). זו תהיה השכונה החדשה של יוני וזו גם זירת ההתגוששות של אברהם. היטלר מאיץ ביוני במזג האופייני לנצל את האפשרות היחידה שיש לו להתמודד ולנצח את השטן, ובכך לזכות באפשרות לחזור לחיים בכדי להציל את האוגר שלו, שמואל, שננטש לבדו מאחור.  במסע ההתלבטות שלו יוני יפגוש את אמו הזונה, שנטשה אותו כמעט לאחר לידתו (נטע שפיגלמן) ודמות הזויה נוספת שהזדמנה לגיהינום לפני אלפי שנים, בין, לאחר שרצח את אחיו נבל (בני אלדר). ויש לנו גם את השטן בכבודו ובעצמו רכוב על הובר-בורד צבעוני (אורי יניב) שמשלים קאסט נפלא להפקת פרינג' מרעננת שכזו, עם הלא מעט פילוסופיה על החיים והמוות, טוב ורע ועוד אמיתות שיש לכולנו על העולם הזה אך בעיקר הרבה הומור ומקוריות.

נכון שדיבור הקצבי הזה (ראפינג) נשמע אותנטי ומתלבש טוב יותר באנגלית מאשר בשפות שמיות כעברית, אך הבימוי המדויק, משחק מעולה, ליווי מוסיקלי בטוב טעם עם הרכב נגנים ותקליטן ביחד עם עיצוב חכם של החלל והבמה המוארכת שהקהל יושב לצדה משלימים את הבילוי וההנאה מ"שמואל", שיהפוך אט אט לקאלט הבא של סצנת הפרינג' שלנו ויביא לעדה אדוקה ונאמה שתדע לצטט את הטקסטים השנונים של המחזה.

רשימה מלאה של השותפים לעשייה:

בימוי: מולי שולמן  // מחזה מאת: תומר אברהם // שירים מאת: נטע וינר  // עיצוב חלל ותפאורה: שרון מר חיים // עיצוב תלבושות: רעות שייבה // עיצוב תאורה: אמיר קסטרו // מוסיקה: רועי דורון // ע. במאי: עומרי הכהן // דיג'יי: רועי חסון // נגנים: זהר איזנמן, ניר קליינר // אפקטים: תומר שביט // עיצוב כרזה: תום רזניקוב // מנהלת הצגה: טל גרוץ // שחקנים: נטע וינר, אורי יניב, נטע שפיגלמן, בני אלדר, יפתח אופיר.

צח אוריין הוא עיתונאי תרבות ופנאי (בין היתר כתב ב- "מעריב", "פנאי פלוס") ועוסק כיום בהרצאות בחקר שורשי המשפחה (גנאלוגיה).

צילום – ארתור לנדה

3.5 2 votes
Article Rating

- פרסומת -spot_img

כתבות נוספות

Subscribe
Notify of
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
- פרסומת -spot_img

חדשות אחרונות

0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x
דילוג לתוכן