תומר תדהר בטור נוקב: מערכת יח"צ משומנת אינה מהווה תחליף לעשייה בשטח.

בוקסר יח"צ בע"מ.

יודעים מה ההבדל בין יין לשירות לתושב?
את היין משווקים כמו כל מוצר – באמצעות מיתוג, פרסום, קמפיינים, מבצעים וכתבות שיווקיות. לעומת זאת, שירות לתושב זה בראש ובראשונה יחס אנושי, תקשורת בין-אישית בגובה העיניים ותחושה עמוקה של שליחות למען הציבור.

כשבחרנו בבוקסר רובנו לא הכרנו את האיש. למרות התמונות הקשות שנחשפנו אליהן, העדפנו אותו כברירת מחדל שיכולה להיכנס לנעליו הגדולות של יוסי שבו ז״ל ולהמשיך בעשייה *ולכל הפחות בשימור הקיים.*

זכורות לי מילותיו של יוסי שבו, באחת משיחותינו הרבות בטרם עזב: ״היתרון של בוקסר זה שלא מכירים אותו״. אמר ולא פירש. וכעבור שלוש שנים של חשיפה גבוהה לדמות, רובנו יכולים בהחלט להבין למה התכוון יוסי.

מאז שנבחר יכול בוקסר לזקוף לעצמו הישג אחד מאוד משמעותי, ואין אני מתכוון לבור המפורסם והמצולם שחפר. שכן מורגש שהמאוויים שלו והרבה משאבים עירוניים מושקעים בניסיון להשתלט על הזירה  התקשורתית – על שלוחותיה הרבות.

קשה להשתחרר מהתחושה שהאיש פשוט עסוק ביח״צ יותר מאשר בעשייה. אני לא אומר שבוקסר לא עובד, אבל לפי התוצאות בשטח נראה שהתמונה בעיתון או בפייסבוק חשובה יותר מהביצוע.

נכון שאנו חיים בעידן הרשתות החברתיות ואדם מבוגר כבוקסר נדרש לעשות שמיניות באוויר כדי לייצר בהן נוכחות, אך לפי אין ספור הפוסטים, הכתבות והתמונות שלו (מעניין לאן נעלמו סגני רה״ע, חברי המועצה ומנהלי האגפים?)
נראה שזה מה שמנחה אותו מהבוקר עד הערב (מי ביקש לייב ולא קיבל?).

אסטרטגיה תקשורתית של הפצצת הרשתות החברתיות, אמצעי התקשורת וכעת נוספו קבוצות הוואטסאפ, במסרים סמויים שמטרתם לשבח, להלל, לפאר ולרומם את ראש העיר – היא למעשה חרב פיפיות.

כשאנו התושבים נחשפים לטפיחה העצמית על השכם אנו חשים בחוסר נוחות. בשלב ראשון יש בנו רתיעה מלהעביר ביקורת על האדם שזה עתה בחרנו ובלב אף מקונן חשש מוצדק, מקבלת איום בתביעת השתקה ומהשתלחות חסרת רסן של המקורבים ברשת.

אך בשלב שני, אנו מבינים שללא השמעת ביקורת לא נוכל לחולל שינוי ולהחזיר את נס-ציונה לימיה היפים.  כשהרגע הזה מגיע, הרשתות החברתיות מתחילות לגעוש.

בשלב זה הכל יוצא מכלל שליטה מבחינת בוקסר והכלי ששימש להסברה וליחסי ציבור, בסגנון: ״שלכם, בשבילכם, ולמענכם שמואל״, משמש את התושבים שמשמיעים את ביקורתם ואת חוסר שביעות רצונם מתפקודו של רה״ע.

כלל ידוע הוא שמי שרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו. ועוד דבר, זכיתי ללמוד מהטוב ביותר – יוסי שבו ז״ל וזכור לי שתמיד היה חוזר ואומר לי: ״קודם מבצעים ורק אחרי זה מדווחים״. שמעתם? קודם מבצעים ורק אחרי זה מדווחים…