מהדו"ח שפרסמו היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף אסטרטגיה במשרד הפנים, עולה כי נס-ציונה בעידן בוקסר, בשנים 2019 ו-2020 חרגה באחוזים גבוהים מסד הזמנים הקבוע בחוק (מעל 120 יום).
בדו"ח מופיעה השוואה בצורת אינפוגרפיקה שממחישה את זמני הטיפול בבקשות שקיבלה העירייה בשנים 2018-2020:
- בשנת 2018 כשהממונה על יישום חוק חופש המידע הייתה מיכל רוטוול (בשנה האחרונה של יוסי שבו ז"ל), היו 0% דחיות של בקשות וב-92% מהבקשות מסרה העירייה את כל המידע המבוקש.
- בשנת 2019 כשהממונה על יישום חוק חופש המידע הייתה ענבר עידן, היו 19% דחיות של הבקשות ורק ב-73% מהבקשות מסרה העירייה את כל המידע המבוקש.
- בשנת 2020 כשהממונה על יישום חוק חופש המידע הייתה ענבר עידן, היו 28.6% דחיות של הבקשות ורק ב-66.7% מהבקשות מסרה העירייה את כל המידע המבוקש.
זאת ועוד, במצע הבחירות המלא של בוקסר (שהופץ לבתי התושבים בשנת 2018) הוקדש פרק שלם לנושא שקיפות ושיתוף ציבור. באותיות קידוש לבנה הבטיח בוקסר שקיפות מלאה בפעילות משרדי העירייה. רק מהניסיון של מערכת "נס-ציונה בחדשות", שהינו העיתון היחיד בעיר שאינו נהנה מתקציבי הפרסום העירוניים, עולה כי השקיפות בעידן בוקסר רק הולכת ונעלמת, בדיוק כפי שניתן ללמוד מהדו"ח המקצועי של משרד המשפטים ומשרד הפנים.
גילוי נאות: במהלך שנת 2020 עורך "נס-ציונה בחדשות" הגיש לפחות 10 בקשות למידע מעיריית נס-ציונה, במסגרת חוק חופש המידע , וזאת לאחר שזכה להתעלמות מהדוברות של העירייה. בקשות המידע היו בנושאים שונים, ביניהם על פרויקט המחזור, אמות מידה לפרסום עירוני, פינוי אשפה, חוקרים פרטיים ועוד.
אורן שלום מעיד בעצמו: "ברוב הבקשות נאלצתי להמתין חודשים עד שקיבלתי מענה מהעירייה, במקרים מסוימים נאלצתי לפנות ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כדי להתלונן על חוסר המענה. וגם כשסוף סוף קיבלתי מענה, זה היה מלווה בתחושה שהמענה לקוני והגישה מתחמקת, כאילו יש לעירייה מה להסתיר".
לעיון בדו"ח המלא: https://www.gov.il/BlobFolder/news/muni_2021/he/muni2021.pdf
לנוסח ההודעה לעיתונות: https://www.gov.il/he/departments/news/muni_2021
