35 C
Ness Ziona
יום חמישי, אפריל 25, 2024

מה שעבר… עבר? הטור השבועי של עדנה שטרית

חובה לקרוא

באמצעות המשפט הקלישאתי הזה, אנו מנסים פעמים רבות להגיד לעצמנו או לשומענו, להניח לדברים .. להמשיך הלאה. מה שעבר , עבר!

האמנם?

עבר הוא פרק חיים שהוא מאחורינו ומצייד אותנו בדרכנו אל ה"כאן ועכשיו" ההווה ומכאן אל עבר העתיד. 

לא נוכל להימנע ממנו , ובאותה מידה, לא ניתן לחזור אליו. מצב נתון- לטוב ולפחות טוב.

לא פעם אני נשאלת מדוע אני חוקרת את העבר וכיצד חוויות ילדות קשורות לתפקוד האישי או ההורי שלנו. מה תפקידו של העבר בחיינו? מה ניתן לעשות ביחס לאליו?  שאלה גדולה.

מסע חיים בנוי טבעות השזורות זו בזו והופכות לשרשרת ארוכה המתחילה ברגע לידתנו ונפסקת ביום מותנו. אזי היא הופכת לחוליה אחת הנשזרת  בשרשרת הדורות.

עם הגיחנו לעולם (ואף קודם לכן), מתחילה מלאכת בניית האישיות שלנו. אנו נבנים נדבך על נדבך. סיפוק הצרכים בכל שלב נתון, יבטיח מעבר בריא לשלב הבא.

 ילד שעולמו מקבל פניו וסולל עבורו דרך חתחתים, נופל ואין  יד מושטת  להרימו, יודע מכאוב ובדידות , יגיע אל ההווה והעתיד עייף, מצולק, חסר נשימה, חשדן וחסר אמון. ( כך למשל , ילד שחווה דחייה ונטישה של אמו, עלול להתקשות לתת אמון במערכת יחסים זוגית וישליך את פחדיו הקדומים על בת זוגו).

מי שדרכו סלולה ומרופדת היטב בשפע אהבה, תחושת ביטחון ובריאות ,דרכו אל עבר העתיד תהיה קלה ונעימה יותר. יחווה תחושות של ערך ומימוש עצמי ויעביר זאת בבוא העת, גם לילדיו. 

לעתים קרובות אנו מתרפקים על חוויות עבר נעימות ומעוררות געגוע, או מצטמררים לנוכח זיכרון טראומתי. דפדוף בין דפי ספר החיים שלנו, הוא טבעי ואפילו נכון. זאת בתנאי שאנו יודעים באיזה פרק אנחנו. הדפדוף מסייע להבין טוב יותר את העלילה בספר האוטוביוגרפי שלנו.

 יש את מי שנמצא בהווה, אך חי עדיין את העבר ואינו מרפה. שקוע בעלבון, צריבות, טראומות וגעגועים.  עוצמתם של אלו גבוהה ובכוחם ליצור תקיעות ולמנוע התפתחות והתקדמות אל עבר עתיד. 

לעומתם, יש מי שהעבר הופך כל כך מאיים עבורם, שיש בכוחם לגרום למחיקת פרק זה לחלוטין. אין מפגש עם אירועי עבר, אין תחושות . אין כאב. החיים מתחילים בהווה. תוך תלישות וניתוק מכל מה שקדם ל"כאן ועכשיו". הדחקה ומחיקה.

  הדבר דומה לבניית בניין ללא יסודות. 

בשני המצבים, העבר לא מעובד. בשניהם הכוחות להתמודד דלים מכדי להתמודד עם האירועים.

שניהם מסכנים התפתחות עתידית.

כדי לחיות חיים מלאים בהווה ובעתיד, חשוב להישיר מבט אל העבר, לכעוס, להתעמת, לכאוב , להשלים , לסלוח, להתפייס ולחבק והדרך אל מה שמצפה לנו הלאה, תהפוך נעימה ומשוחררת.

דרך צלחה!

הטור האישי של עדנה שטרית, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית MSW, מטפלת במבוגרים, ילדים ונוער, מדריכת הורים ומאמנת אישית
2 1 vote
Article Rating
- פרסומת -spot_img

כתבות נוספות

Subscribe
Notify of
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
- פרסומת -spot_img

חדשות אחרונות

0
Would love your thoughts, please comment.x
דילוג לתוכן