נס ציונה בחדשות

קונספירציית הסגר

האם הסגר באמת הכרחי או שהוא משרת מטרות נסתרות שהציבור אינו יודע עליהן?

כדי לנסות לענות על השאלה נבחן מה אנחנו יודעים עד עכשיו על המגיפה, ומי הנהנה העיקרי מהתוצאות וממדיניות הטיפול בה.

די ברור שרוב האזרחים נפגעים מהמדיניות הקיימת:

• מעל מליון מובטלים, לא כולל את העצמאים

• אובדן חופש התנועה

• אובדן הזכות לפרטיות

• הפחדה

• חוסר יכולת לתכנן, להתכונן לבאות

• דיסאינפורמציה

אז בואו נתחיל דווקא עם הדיסאינפורמציה.

אם היא קיימת ברור שהיא מכוונת.

למישהו יש כנראה אינטרס להפיץ אותה על מנת לקדם את המטרות שלו.

שמענו הצהרות שמדינת ישראל מדורגת מספר שתיים בעולם מבחינת מספר הבדיקות לנפש, וכן שישראל היא המדינה הבטוחה בעולם מבחינת נגיף הקורונה. גם טענות שאנו בעיצומה של אחת מהמגפות הקשות ביותר שהאנושות חוותה במאה השנים האחרונות.

"האם, ישראל באמת ממוקמת במקום השני בכמות בדיקות הקורונה לנפש? למעשה ישראל ניצבה במקום 18 בעולם, ביום שבו הוצהר שהיא ממוצבת במקום השני. מאז אפילו הידרדר מיצובה למקום 29 בעולם. לפניה ניצבות מדינות כמו בחריין, איחוד האמירויות, קטאר, אסטוניה, סלובניה, מלטה, איסלנד, לוקסמבורג, שווייץ, ועוד.

והאם ישראל היא אכן המדינה הבטוחה ביותר בעולם מבחינת הקורונה? ניתוח של מדד אובייקטיבי כמו שיעור תמותה למיליון אנשים, מראה שאמנם מדינת ישראל נמצאת במקום סביר, אך אפילו לא קרובה להוביל במדד זה. מדינות לדוגמה שבהן שיעור המתים למיליון אנשים פחות משמעותית הן: קוריאה הדרומית, הונגריה, בחריין, אוסטרליה, ניו זילנד, ארגנטינה, ברזיל, תאילנד, יפן, קטאר ועוד. יש לציין שחלק ממדינות אלה לא הטילו סגר כולל על אוכלוסייתן."

"אם אכן, נמסרים לנו נתונים לא נכונים לגבי מיצובה של ישראל במדדים שונים בעולם, ומפליגים בשבחים חסרי בסיס, מה לגבי הפסיקות המדעיות הניתנות לנו? האם באמת מדובר במגפה העולמית הנוראה במאה השנים האחרונות, או שמא מדובר גם במקרה זה בהצהרות חסרות ביסוס עובדתי?"

אם אלה אכן העובדות אז למי יש את האינטרס המובהק ביותר לזרוע דיסאינפורמציה ולמה?

בואו נבחן לרגע את העובדות שעל פיהן לכאורה התקבלו ההחלטות:

• כך פעלו בסין ובמזרח אסיה

• מודלים מתמטיים

• ניסיון עם מגיפות קודמות

אז הסינים פעלו כך וזה עבד להם למה שלא נפעל כמוהם? כי הצעדים שננקטו כאן לא היו בדיוק אותם צעדים שנקטו הסינים, למשל בהגנה על הצוות הרפואי והקמת בתי חולים נוספים. מה שהועתק מהסינים היה הסגר ומהקוראנים זו הפלישה לפרטיות.

מודלים מתמטיים – לשמחתנו כבר לא מדובר ב-4% תמותה כמו שהפחידו אותנו בהתחלה.

למעשה על המודלים המתמטיים שלפיהם ממשלה שלנו עובדת וגם גרמו לשינוי המדיניות בבריטניה הם ממדרשו של פרופ' פרגסון. זהו אותו פרגוסון, שהשתמש במודלים מתמטיים שחזו כ-150 אלף מקרי מוות ממחלת הפרה המשוגעת. נכון להיום, מתו 177 בני אדם ממחלה זו. זהו אותו פרגוסון, שהמליץ על בסיס מודלים מתמטיים לממשלת הוד מלכותה בחורף 2009, עת אובחנה שפעת החזירים, להגביל נסיעות וטיסות בממלכה, לסגור את כל בתי הספר והגנים, ולהתחיל בטיפול תרופתי מניעתי בממלכה כדי "לקנות זמן עד מציאת חיסון" על מנת להימנע מאסון חסר תקדים.

זהו גם אותו פרגוסון, אשר באמצע חודש פברואר השנה חזה, שוב על בסיס מודלים מתמטיים, ששיא המגיפה בווהאן ייתרחש בתוך מספר שבועות, אך שיא זה נשבר לאחר יומיים. וכן, אם טרם ניחשתם, על מודלים מתמטיים המשמשים את פרגוסון, מסתמכת, בין השאר, גם המדיניות של הטיפול במשבר בארץ.

אז חייבת להשאל כאן השאלה על בסיס מה מתקבלות ההחלטות?

האם על בסיס מודלים מתמטיים מופרכים או על בסיס נתוני אמת מאומתים?

או שמא על בסיס שיקולים אחרים לגמרי, אולי אפילו זרים, ורק אחר כך מתאימים להם את סט העובדות המצדיק אותם?

אז ננסה לבחון האם מדיניות משרד הבריאות אכן הצליחה?

לצערנו אין לכך ביסוס מדעי. תצפית, אשר פורסמה, על ידי פרופ' יצחק בן ישראל מראה שגם לאחר "נקיטת מדיניות הכוללת סגר, כמו גם לאחר נקיטת מדיניות נטולת סגר, ההתפשטות המהירה של הנגיף נעצרת אחרי זמן דומה " אז בשביל מה צריך סגר?

"מה שברור לחלוטין, הוא שהמדיניות שאומצה בישראל הביאה לריסוק כלכלי חסר תקדים. עם זאת, הפרגון העצמי על ההצלחות הלא-מוכחות, תוך התעלמות מהנזקים שנגרמו, נמשך כתעמולה אשר הנראות בה חשובה בהרבה מהמהות."

מדגמי בדיקות נגיף שפורסמו, רומזים, שקיימת חסינות טבעית לנגיף, ושיעורה עשוי להגיע אף לכ-80% מהאוכלוסייה. הערכה זאת מבוססת על ארבעה מדגמים בלתי תלויים, עובדה שמעלה את ההשערה ששאר האוכלוסייה (כ-80%) חסינה לנגיף ולמעשה ששיעורי ההדבקה שנמדדו במדגמים אלה מייצגים את ההדבקה המקסימלית באוכלוסייה.

המדגם הראשון שהראה הדבקה מקסימלית של 19% הוא מאוניית "דיאמונד פרינסס". (באונייה זו היו כ-3,700 נוסעים ואנשי צוות, ומתוכם אובחנו 712 נשאים של הנגיף.) המדגם השני נערך בספינת חיל הים האמריקאית "תיאודור רוזוולט", שהראה שיעור הדבקה של 13%. (מתוך 4,223 נבדקים, 550 נמצאו נשאים של הנגיף.) המדגם השלישי נערך בגרמניה, במחוז הייזנברג, ובו נמצא במדגם (סרולוגי) שכ-15% מתושבי העיר גנגלט נחשפו לנגיף ופיתחו נגדו נוגדנים. מספר דומה של נדבקים מגיע מדיווח של מנהל בית חולים סן קרלוס במדריד על כך ש-15% מצוותו נדבק בנגיף.

"המשמעות שעולה מממצא כזה, היא ששיעור התמותה המחושב הוא כחמישית מכל הערכה אחרת שחושבה עד כה, כיוון שרק חמישית מהאוכלוסייה רגישה לנגיף ועלולה להיות חשופה למחלה שהוא מחולל. "

האם יש אלטרנטיבה לסגר?

"שוודיה אימצה מדיניות השומרת על משק מתפקד בזמן משבר הקורונה, ולא נקטה צעדים משמעותיים המשתקים את כלכלתה. אנו שומעים פרשנויות, ממומחי משרד הבריאות ומעיתונאים המהדהדים את דבריהם על כך שה"ניסוי" ששוודיה ערכה "מתפוצץ לה בפרצוף" כי שיעור התמותה שם מנגיף הקורונה גבוה משמעותית משכנותיה.

על אף ששיעור התמותה מנגיף הקורונה בשוודיה אכן גבוה משכנותיה לא בטוח שההצהרות "שהניסוי "התפוצץ". למעשה אנו עדים להתייצבות בימים האחרונים במספר המתים הנגועים בקורונה, ואיננו חוזים בקריסת מערכת הבריאות השוודית. בהתאמה, גם הדיווחים על ה"ניסוי" של שוודיה הולכים ופוחתים בתקשורת רודפת האסונות – למה?.

נראה לכן, שמדיניות כזאת, אשר מקצרת את הזמן הדרוש להשגת חסינות עדרית, דווקא מוצדקת על פי התצפיות הנוכחיות בשוודיה. המדיניות החלופית שבה נוקטות שכנותיה של שוודיה, ובה גם נוקטת ישראל, ככל הנראה תגרום לשיעור תמותה דומה, שפשוט יימשך לאורך זמן רב יותר, תוך פגיעה רחבה בכלכלה וללא רכישת חיסון עדרי מהיר עוד מוסיף, ד"ר דן ימין, ראש המעבדה לחקר התפשטות מגפות באוניברסיטת תל אביב שהתראיין באולפן ynet, בתשובה לשאלה האם צעדי הסגר והריחוק החברתי משרתים אותנו?

"אנו הולכים ומבינים שהמחלה הזאת פחות מסוכנת למרבית האוכלוסייה. כך למשל נעשה מחקר באיסלנד, שם הצליחו לדגום שמונה אחוזים מהאוכלוסייה הבריאה והם ראו שבין 50 אחוז לשני שליש שם הם א-סימפטומטים (ללא תסמינים).

"כלומר, למעשה יש לנו הרבה יותר חולים ממה שאנחנו חושבים, ואפשר לראות את זה אצלנו בבני ברק, למרות כל ההדבקות, אין כל כך הרבה אשפוזים שם, וזה בגלל הגילאים. ברור שככל שנתנהג בצורה לא אחראית ולא נאפשר את מרחב הביטחון למקבלי הביטחון, זה יפגע בנו, אבל הכל בא עם תג מחיר. אם אנחנו מדברים על סגירה של המשק לשבוע המשמעות הכלכלית היא שיכולנו בכסף הזה לבנות בית חולים מפואר, ומה זה אומר אם סתם זרקנו את הכסף וכעת אנחנו לא יכולים לפתוח את בית החולים הזה?".

"בשומענו את הצהרות נציגי משרד הבריאות על הקלות מדודות בלבד בסגר, ללא צפי קרוב להמשך שנת הלימודים, וללא פתיחת השמיים, אנו משתאים. אילו עובדות תומכות בהמשך צעדים אלה? האם יש סיבה אחרת שבגינה לא משנים את תפיסת ההתמודדות עם המשבר, אשר גורמת לאיבוד פרנסתם של מיליוני אנשים, מונעת מהם טיפול רפואי בכל בעיה שאינה קשורה לנגיף הקורונה, ופוגעת קשות בתקציבי התשתיות, החינוך והביטחון?"

ואם אכן קיימת סיבה כזו שבגינה עדיף למישהו להמשיך ולאחוז בתפיסה שאין לה אחיזה במציאות מהי?

ומי יוצא נשכר מכך?

מה התועלות או היתרונות שמישהו יכול להפיק מהמצב הקיים?

• כוח

• כסף

• אגו

האם ישנם כיום גורמים הנהנים מאחד או יותר מהיתרונות המצויינים לעיל?

אצל מי הכוח וההשפעה גדלו כתוצאה מהמצב?

מי יצא נשכר ביום שאחרי ממצב הכלכלה ואובדן מקומות העבודה?

האם כבר ניתן לזהות התחלה של מלחמות אגו?

מי מפיץ דיסאינפורמציה ולמה?

האם המודל לחיקוי הסיני הוא רק בטיפול בקורונה או שיש רצון לחקות אותם בדברים נוספים?

האם יש בישראל Deep state?

כל הכתוב כאן מבוסס על הכתבות שפורסמו לאחרונה בינט להלן הקישורים:
הסגר יחכה: בשבדיה בתי הספר פתוחים והמסעדות מלאות

מדיניות משרד הבריאות הצליחה? ממש לא בטוח

קרן הון סיכון אנונימית בשירות רה"מ נתניהו: ה"חברה" שקבעה כי ישראל הבטוחה בעולם

"הבדיקה מצוינת": למה משרד הבריאות לא מאשר בדיקות מהירות לקורונה?

מומחה למגפות: "בין 2,000 ל-4,000 איש ימותו בישראל"

המדינה שוקלת "לגייס את שב"כ למשימות נוספות למניעת התפשטות הקורונה"

Leave a Reply

  Subscribe  
Notify of

פוסטים אחרונים